בתקופת בחירות אני שומע שוב ושוב שאלות כמו:
- "כדאי לעבור למסלול סולידי עד אחרי הבחירות?"
- "מה יקרה ל-S&P 500 אחרי בחירות האמצע בארה"ב?"
- "האם הבחירות בישראל יכולות להשפיע על הבורסה?"
אלה שאלות לגיטימיות.
בחירות יכולות להשפיע על הציפיות למדיניות כלכלית, מיסוי, תקציב, רגולציה, סחר והוצאות ממשלה — ולכן הן בהחלט עשויות להשפיע על התנודתיות בשווקים.
אבל יש הבדל גדול בין לומר שבחירות משפיעות על רמת אי-הוודאות לבין לטעון שאפשר לדעת מראש לאיזה כיוון השוק ילך.
מה קורה בדרך כלל סביב בחירות אמצע בארה"ב?
בחירות האמצע בארצות הברית מתקיימות באמצע כהונת הנשיא. בבחירות אלה נבחרים כל חברי בית הנבחרים וכשליש מחברי הסנאט.
מחקרים על שוק ההון ואי-ודאות פוליטית מצביעים על כך שציפיות לשינוי במדיניות עשויות להשפיע על הסיכון והתנודתיות סביב בחירות. אין פירוש הדבר שאפשר לחזות את כיוון השוק ביום שאחרי.
מחקרים היסטוריים זיהו ביצועים טובים יותר בתקופות מסוימות סביב בחירות האמצע ולאחריהן. עם זאת, מחקר מאוניברסיטת קנטרברי שפורסם ב-2023 מצא שהתשואות הגבוהות יותר סביב בחירות האמצע כמעט נעלמות לאחר התאמה לסיכון. לכן דפוס היסטורי אינו חוק שוק או תחזית.
תשואות עבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד.
האם השוק "מעדיף" מפלגה מסוימת?
השווקים מגיבים לציפיות לגבי המדיניות ולמצב הכלכלי, ובהם:
- מיסוי חברות
- רגולציה
- הוצאות ממשלה
- גירעון וחוב
- מכסים וסחר
- ריבית
- אינפלציה
- רווחי חברות
אי-ודאות במדיניות יכולה להשפיע על השווקים, אבל אין לקבוע שמפלגה מסוימת "טובה יותר לשוק". גם לאחר שהתוצאות ידועות, יש פער בין הבטחות בחירות, החלטות בפועל והשפעתן על החברות.
ומה לגבי הבחירות בישראל?
בישראל הבחירות לכנסת הן כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. מערכת בחירות יכולה להשפיע על השוק המקומי דרך ציפיות למדיניות תקציבית, מיסוי, רגולציה, רפורמות והערכת הסיכון של המשק.
במקביל, השוק בישראל מושפע גם מ:
- ריבית
- אינפלציה
- שער השקל
- מצב ביטחוני
- פעילות החברות
- שווקים גלובליים
- צמיחה כלכלית
לכן קשה לבודד "אפקט בחירות" מגורמים אחרים שפועלים באותו זמן.
אז האם כדאי לשנות מסלול השקעה לפני בחירות?
אם מסלול ההשקעה מתאים לטווח, למטרות ולרמת הסיכון של הלקוח, לא בהכרח נכון לעבור למסלול סולידי רק בגלל מערכת בחירות.
אותו דבר בכיוון ההפוך: לא נכון להגדיל סיכון רק בגלל דפוס היסטורי של עליות לאחר בחירות. בבחינת מסלולי השקעה בקרן השתלמות, למשל, חשוב לחזור למטרת הכסף ולטווח ההשקעה.
המטרה בליווי אינה לנחש:
- מי ינצח
- איך השוק יגיב ביום שאחרי
- מה יעשה המדד בחודש הבא
המטרה היא לבדוק אם התיק עדיין מתאים ללקוח.
מה כן כדאי לבדוק בתקופת בחירות?
בתהליך הליווי אני חוזר עם הלקוח לשאלות הבסיס:
- מה טווח ההשקעה?
- האם צפוי צורך בכסף בקרוב?
- האם רמת הסיכון עדיין מתאימה?
- האם קיימת חשיפה גבוהה מדי למדינה או שוק מסוים?
- האם התיק מפוזר מספיק?
- האם מתקרבים לפרישה?
- האם שינוי בשווקים שינה את האיזון המקורי בתיק?
- האם הלקוח מסוגל להתמודד עם תנודתיות גבוהה יותר?
שאלון פרופיל הסיכון יכול לשמש נקודת פתיחה לשיחה על היחס לתנודתיות. בבחינת מכשירי השקעה חשוב להביא בחשבון גם נזילות, מיסוי ועלויות.
הערך של ליווי בתקופה של אי-ודאות
דווקא בתקופות של כותרות חזקות, בחירות ואי-ודאות, קל יותר לקבל החלטות מתוך לחץ.
הערך של תכנון וליווי הוא להחזיר את ההחלטות לתוכנית:
- לא לשנות מסלול רק בגלל כותרת.
- לא לרדוף אחרי תשואות.
- לא לעבור למסלול סולידי רק בתגובה לירידות שכבר התרחשו.
- לא להגדיל סיכון רק כי מישהו טוען שהשוק "תמיד עולה אחרי בחירות".
אני בוחן עם הלקוח האם משהו מהותי באמת השתנה: המטרות, טווח ההשקעה, הצורך בכסף או רמת הסיכון.
אם לא — לפעמים הפעולה הנכונה היא דווקא לא לשנות דבר. זו גם נקודת מוצא לניהול השקעות חכם: לבחון את ההחלטות ביחס לתוכנית ולצרכים האישיים.
השורה התחתונה
כן, בחירות בישראל ובארצות הברית יכולות להשפיע על התנודתיות והציפיות בשווקים. אבל בחירות הן רק אחד מתוך גורמים רבים.
ריבית, אינפלציה, רווחי חברות, צמיחה, מצב ביטחוני ומדיניות כלכלית יכולים להיות משמעותיים לא פחות ואף יותר.
לכן לא נכון לבסס אסטרטגיית השקעה על ניסיון לחזות תוצאות בחירות או תגובת שוק קצרה.
המטרה היא לוודא שהתיק מתאים לאדם שמחזיק בו — גם כשהכותרות משתנות.
השווקים משתנים — האם מסלול ההשקעה שלכם עדיין מתאים לכם?
בפגישת תכנון פיננסי נבחן את קרנות ההשתלמות, הפנסיה וההשקעות שלכם כמכלול, את רמת הסיכון, הפיזור וטווח ההשקעה — ונבדוק האם יש צורך בהתאמה או שדווקא נכון להישאר עם התוכנית הקיימת.
